הם היו ילדים רכים כשמלחמת העולם ה-2 פרצה לחייהם, שעה שחרב ההשמדה איימה לכלות את יהדות אירופה. באירוע "זיכרון בסלון" שהתקיים בשבוע החולף בירושלים - בדיור מוגן רמת תמיר, 3 מדיירי המקום חזרו 80 שנה בזמן בשלושה סיפורים אישיים מרגשים ומעוררי השראה, שלא הותירו אף עין יבשה.
ערב יום השואה תשפ"ג ברמת תמיר: מפגש "זיכרון בסלון"
בערב יום השואה התכנסנו יחד כבכל שנה בדיור מוגן הדתי, למפגש "זיכרון בסלון" לציון יום הזיכרון לשואה והגבורה. זכינו לשמוע עדויות וסיפורים אישיים בגוף ראשון - סיפורי הצלה וגבורה מעוררי ההשראה, מ-3 שורדי שואה מופלאים, תושבי רמת תמיר, אשר חוו כילדים צעירים את מאורעות המלחמה ששינתה את חייהם.
הגב' לילי רבינוביץ (ילידת הולנד), הגב' שושנה דויטש (ילידת הונגריה), והרב יעקב ליבוביץ (יליד פולין).
1. המשפחה ההולנדית שהצילה את חיי
הגב' לילי רבינוביץ' - פתחה בסיפור הצלה אישי ומרגש במיוחד, על משפחה הולנדית אשר בזמן הכיבוש הנאצי בהולנד ובעת שהייתה היא - ילדה יהודיה קטנה ונרדפת, הם פתחו בפניה את ביתם ואת ליבם ודאגו להסתירה במשך שנות המלחמה הקשות ובכך הצילו את חייה, תוך שהם מסכנים למענה את חייהם וחיי משפחתם.
היא סיפרה גם על אחיה, שהוסתר אף הוא בביתם של בני זוג הולנדים ללא ילדים, אשר חסו על חייו ושימשו לו כמשפחה לכל דבר בכל שנות המלחמה... לילי מספרת, שלימים כשאחיה הקים את משפחתו, הוא קרא לבנו הבכור ב-2 שמות, האחד - על שם אביו הביולוגי שנספה בשואה והשני - על שם האב שהציל את חייו.
לאחר המלחמה, שתי המשפחות ההולנדיות הנ"ל, הוכרו כ"חסידי אומות העולם". לילי אומרת שהקשר עימם נמשך עד סוף חייהם.
2. הילדה שלא ויתרה על הבובה במחנה הריכוז
הגב' שושנה דויטש - סיפרה איך כילדה במחנה הריכוז "טרזינשטט" היא מצאה קרטון קטן ולמרות הקור והרעב הנורא, היא בנתה לעצמה "בית בובות" ואף עטרה את חלונותיו בוילונות שהכינה מתחבושות.
שושנה מספרת, שיום אחד נהרס בית הבובות שלה בנסיבות טרגיות… היא זוכרת איך אמא ניסתה לנחם ולהרגיע אותה ואף הבטיחה לה שלאחר שיינצלו, היא תקנה לה את "הבובה הכי יפה בבודפשט" ואכן כך היה… אלא שלמרבה הצער בובה זו נלקחה ע"י הבריטים בעלייתם ארצה ונקרעה לחתיכות, מאחר שהאנגלים חשבו שהם מסתירים בתוכה "אוצרות".
כיום לשושנה, משפחה ענפה ולתפארת, עם נינים ונינות יפים ויפות מכל הבובות כולן.
3. הילד שנמלט מפולין ושרד בגבורה גם את סיביר
הרב יעקב ליבוביץ' - סיפר על הרעב הגדול שפקד אותם ב"סיביר" - המקום הנורא אליו הוגלו הוא ומשפחתו על ידי הרוסים (יחד עם יהודים רבים נוספים), לאחר שנמלטו מפולין לרוסיה בראשית המלחמה ונאלצו לעבוד בפרך. יעקב סיפר איך בתור ילד צעיר בן 8-9 בסיביר הוא גילה תושייה ותעוזה רבה, כשהיה נוהג לקפוץ על רכבות הפחם שעברו במקום ומשליך מהן בחשאי גושי פחם, רק כדי למוכרן לכפריים ולהרוויח מעט אוכל עבור משפחתו.
אותו ילד קטן בן 8-9 ששם נפשו בכפו כדי להציל את משפחתו מחרפת הרעב, זכה לבסוף לעלות ארצה והקים כאן משפחה גדולה ולתפארת. יעקב עסק במשך כל חייו הבוגרים בחינוך והוראה של הדור הצעיר ובהמשך ניהל את בתי הספר "תלפיות" ובית הספר "אמית" בתל אביב והוא ידוע עד היום כמורה ומחנך בחסד עליון.
שירת "אני מאמין" בקעה את שערי השמיים
את הערב המרגש הזה חתם מר "משה שנוולד" בן ה-98, בשירת "אני מאמין" שבקעה את שערי השמים...
משה, הוא יהודי מופלא ויחיד במינו אשר עבר את נוראות השואה ובנוסף לכך הוא אב שכול, אך למרות הכל רוחו איתנה מתמיד והוא משמש השראה גדולה לכולנו באמונתו החזקה. אשרינו שזכינו בך, כאן ברמת תמיר!
(לסיפור "התהילים" המרגש של משה שנוולד)
- הערב הזה נחרט בלב כולנו -
ולסיום:
דווקא בימים אלו, שאויבינו (כמו תמיד) עומדים עלינו לכלותינו, ובתוכנו פשטה המחלוקת - ענקי הרוח הללו, שורדי השואה, מתווים לנו דרך של אמונה וביטחון.
נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר - עם ישראל חי!!