כבר שנים רבות שצבי הלמן, ניצול השואה בן ה-95 חולם על הרגע המיוחד הזה, אך גם הוא עצמו התקשה להאמין שיזכה לכך.. אבל בערב אחד לפני מס' שבועות זה אכן קרה.. בעודו יושב בסלון ביתו מוקף בילדיו ונכדיו, הרב לאו בכבודו ובעצמו הופיע לפתע בפתח והם נפגשו לסגירת מעגל מרגשת - 78 שנים לאחר שחרורם מהתופת.
"שלום צבי הלמן" קרא הרב לאו בחמימות וניגש ללחוץ את ידו. המילים נעתקו לרגע מפיו של צבי הנרגש, אך הוא התעשת מיד וענה בקול רועד "שלום הרב, אתה לא תאמין כמה חיכיתי לפגוש אותך".. וכך כשבני משפחתו של צבי, ילדיו ונכדיו עומדים סביב ומאזינים לשיחתם ברוב קשב, החל צבי לגולל את סיפורו האישי.
צבי הלמן נולד בשנת 1928 באזור חבל טרנסילבניה אשר היה בימים ההם תחת השלטון ההונגרי. ביום אחד בשנת 1944 בהיותו נער כבן 16.5, נשלחו צבי ומשפחתו יחד עם יהודי האזור למחנה הריכוז וההשמדה 'אושוויץ'. מיד בהגיעם, ביצעו הגרמנים ימ"ש סלקציה ושלחו את אמו וארבעת אחיו הצעירים אל מותם, כאשר הוא, אביו ובן דודו נשלחו לעבודות כפייה.
מסע רווי תלאות עבר צבי הצעיר מאז אותו יום נורא. זמן קצר לאחר שנשלחו למחנה העבודה 'גרוס-רוזן' הוא איבד גם את אביו האהוב ורק בשרשרת ניסים פלאית ניצל הוא עצמו מן התופת האכזרית שחווה לאחר מכן במחנות ההשמדה וברכבות המוות הידועות לשמצה. בסיום המלחמה נותר צבי לבדו, שריד יחיד מכל משפחתו הי"ד.
"השתוממנו לראות ילד יהודי בחיים"
צבי נוהג לספר על חוויה מיוחדת אשר נצרבה היטב בליבו מהתקופה בה שהה בבוכנוואלד: "כשהייתי בבוכנוואלד פגשתי ילד קטן שהסתובב שם ושמו היה לולק".. "השתוממנו לראות ילד יהודי בחיים!" הוא מתאר.. לימים ילד זה התפרסם ונודע לכולם כ"הרב ישראל מאיר לאו", הרב הראשי לישראל לשעבר.
השנים הרבות שחלפו מאז לא הצליחו להקהות בליבו את עוצמת החוויה. צבי חלם על היום בו יזכה לפגוש שוב את "ילד הפלא" מבוכנוואלד.. אותו ילד יהודי שהאיר בליבו ניצוץ של תקווה, דווקא בתהומות החושך והייאוש של בוכנוואלד..
"אני זוכר אותך הרב", סיפר צבי לרב לאו בעיניים נוצצות "אני זוכר שהסתובבת בבוכנוואלד בגיל 7, כולם הסתכלו לשמיים ושאלו מאיפה הוא נפל?"..
סוף דבר:
צבי הלמן עלה ארצה בשנת 1947 והיה לאחד מבוני ומייסדי מושב "קוממיות" שבדרום הארץ. בשנת 1952 הוא נישא לזהבה ז"ל והם הקימו יחד בית נאמן ומשפחה לתפארת.
צבי מתגורר כיום בירושלים, בדיור מוגן "רמת תמיר". הוא חותם את סיפורו במילים הבאות:
Comments