top of page
<< מעבר לעמוד יצירת קשר

תוצאות החיפוש

נמצאו 3 תוצאות עבור ""

  • גינון טיפולי - "כי האדם עץ השדה" | אביב שמח (ופורח) ברמת תמיר

    החורף חלף עבר לו והאביב כבר בשיאו, הטבע המתחדש סביבנו קורא לנו ומזמין אותנו לצאת אליו | ברמת תמיר, חידשנו לאחרונה את הגינות והגנים ואנו נהנים כעת מפריחה, שפע של צבעים וריחות אביב, וגם - מזמן איכות עם "הגינון הטיפולי" | עו"ס טלי שפיגל מפיצה את הבשורה. רגע, אבל מה זה גינון טיפולי? גינון טיפולי הוא שיטה לטיפול רגשי (אשר קיימת עדות לשימוש בו עוד בימי מצרים העתיקה) והוא עושה שימוש בטבע וצמחים, בפעילויות גינון שונות, בקרבה וחיבור אל הטבע, במטרה להביא לשיפור רווחתו הפיזית, הרגשית וההתנהגותית של האדם. ע"פ מחקרים שנעשו בתחום הגינון הטיפולי, וכמובן גם מניסיוננו כאן ברמת תמיר, אנו יודעים שהחיבור לצמחים, לטבע, לאדמה, היציאה לאוויר הפתוח - תורם רבות לחיוניות, לשמחת חיים ובריאות. "כי האדם עץ השדה" התהליכים המתרחשים בעולם הצומח, מקבילים לתהליכי חייו של האדם - "כי האדם עץ השדה" (דברים כ'). תהליכים אלו של התחדשות > צמיחה > קמילה, מאפיינים את מחזוריות הטבע, הן בעולם הצומח והן בחיי האדם. הגינון הטיפולי, הוא פעילות תעסוקתית בעלת מאפיינים חברתיים ורגשיים, והיא גם חוויה אישית מדהימה בפני עצמה. על הגינון הטיפולי ברמת תמיר ב"רמת תמיר", נערכות מעת לעת פעילויות גינון וחיבור לטבע, בליווי והדרכה של העובדת הסוציאלית ורכזת התרבות. הפעילות נחלקת ל-2: החלק הלימודי על הצמח שאנו מביאות כגון: תרבויות וחומרים ספרותיים, והחלק החברתי-חוויתי של שתילת צמחים באדמה. פעילות זו, יוצרת עבור דיירנו מרחב של עשייה עם ערך מוסף, כאשר היא מעודדת את הרחבת הפעילות גם לביתו של הדייר/ת, ליצירת סביבה חיונית ירוקה ודינמית. ראוי לציין, כי חלק לא מבוטל מדיירי רמת תמיר, מְתַחְזְקִים בעצמם גינה מטופחת ומלבלבת, ברמה גבוהה ביותר. לסיכום: העיסוק בגן ובגינון מעניק משמעות, עניין והתחדשות. הוא מגלה לכולנו עולם רחב של טבע משתנה ומלא שמחת חיים. (עֵץ אַגָּס / רחל המשוררת) יַד אָבִיב בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה… אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנוֹ עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב. וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵּב הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ.

  • מִשּׁוֹאָה לִתְקוּמָה | ילדי המלחמה חזרו כדי לספר: פרק מעורר השראה משבוע הזיכרון ברמת תמיר 2023

    הם היו ילדים רכים כשמלחמת העולם ה-2 פרצה לחייהם, שעה שחרב ההשמדה איימה לכלות את יהדות אירופה. באירוע "זיכרון בסלון" שהתקיים בשבוע החולף בירושלים - בדיור מוגן רמת תמיר, 3 מדיירי המקום חזרו 80 שנה בזמן בשלושה סיפורים אישיים מרגשים ומעוררי השראה, שלא הותירו אף עין יבשה. ערב יום השואה תשפ"ג ברמת תמיר: מפגש "זיכרון בסלון" בערב יום השואה התכנסנו יחד כבכל שנה בדיור מוגן הדתי, למפגש "זיכרון בסלון" לציון יום הזיכרון לשואה והגבורה. זכינו לשמוע עדויות וסיפורים אישיים בגוף ראשון - סיפורי הצלה וגבורה מעוררי ההשראה, מ-3 שורדי שואה מופלאים, תושבי רמת תמיר, אשר חוו כילדים צעירים את מאורעות המלחמה ששינתה את חייהם. הגב' לילי רבינוביץ (ילידת הולנד), הגב' שושנה דויטש (ילידת הונגריה), והרב יעקב ליבוביץ (יליד פולין). 1. המשפחה ההולנדית שהצילה את חיי הגב' לילי רבינוביץ' - פתחה בסיפור הצלה אישי ומרגש במיוחד, על משפחה הולנדית אשר בזמן הכיבוש הנאצי בהולנד ובעת שהייתה היא - ילדה יהודיה קטנה ונרדפת, הם פתחו בפניה את ביתם ואת ליבם ודאגו להסתירה במשך שנות המלחמה הקשות ובכך הצילו את חייה, תוך שהם מסכנים למענה את חייהם וחיי משפחתם. היא סיפרה גם על אחיה, שהוסתר אף הוא בביתם של בני זוג הולנדים ללא ילדים, אשר חסו על חייו ושימשו לו כמשפחה לכל דבר בכל שנות המלחמה... לילי מספרת, שלימים כשאחיה הקים את משפחתו, הוא קרא לבנו הבכור ב-2 שמות, האחד - על שם אביו הביולוגי שנספה בשואה והשני - על שם האב שהציל את חייו. לאחר המלחמה, שתי המשפחות ההולנדיות הנ"ל, הוכרו כ"חסידי אומות העולם". לילי אומרת שהקשר עימם נמשך עד סוף חייהם. 2. הילדה שלא ויתרה על הבובה במחנה הריכוז הגב' שושנה דויטש - סיפרה איך כילדה במחנה הריכוז "טרזינשטט" היא מצאה קרטון קטן ולמרות הקור והרעב הנורא, היא בנתה לעצמה "בית בובות" ואף עטרה את חלונותיו בוילונות שהכינה מתחבושות. שושנה מספרת, שיום אחד נהרס בית הבובות שלה בנסיבות טרגיות… היא זוכרת איך אמא ניסתה לנחם ולהרגיע אותה ואף הבטיחה לה שלאחר שיינצלו, היא תקנה לה את "הבובה הכי יפה בבודפשט" ואכן כך היה… אלא שלמרבה הצער בובה זו נלקחה ע"י הבריטים בעלייתם ארצה ונקרעה לחתיכות, מאחר שהאנגלים חשבו שהם מסתירים בתוכה "אוצרות". כיום לשושנה, משפחה ענפה ולתפארת, עם נינים ונינות יפים ויפות מכל הבובות כולן. (לסיפור המלא של שושנה דויטש) 3. הילד שנמלט מפולין ושרד בגבורה גם את סיביר הרב יעקב ליבוביץ' - סיפר על הרעב הגדול שפקד אותם ב"סיביר" - המקום הנורא אליו הוגלו הוא ומשפחתו על ידי הרוסים (יחד עם יהודים רבים נוספים), לאחר שנמלטו מפולין לרוסיה בראשית המלחמה ונאלצו לעבוד בפרך. יעקב סיפר איך בתור ילד צעיר בן 8-9 בסיביר הוא גילה תושייה ותעוזה רבה, כשהיה נוהג לקפוץ על רכבות הפחם שעברו במקום ומשליך מהן בחשאי גושי פחם, רק כדי למוכרן לכפריים ולהרוויח מעט אוכל עבור משפחתו. אותו ילד קטן בן 8-9 ששם נפשו בכפו כדי להציל את משפחתו מחרפת הרעב, זכה לבסוף לעלות ארצה והקים כאן משפחה גדולה ולתפארת. יעקב עסק במשך כל חייו הבוגרים בחינוך והוראה של הדור הצעיר ובהמשך ניהל את בתי הספר "תלפיות" ובית הספר "אמית" בתל אביב והוא ידוע עד היום כמורה ומחנך בחסד עליון. (לסיפור חייו המופלא) שירת "אני מאמין" בקעה את שערי השמיים את הערב המרגש הזה חתם מר "משה שנוולד" בן ה-98, בשירת "אני מאמין" שבקעה את שערי השמים... משה, הוא יהודי מופלא ויחיד במינו אשר עבר את נוראות השואה ובנוסף לכך הוא אב שכול, אך למרות הכל רוחו איתנה מתמיד והוא משמש השראה גדולה לכולנו באמונתו החזקה. אשרינו שזכינו בך, כאן ברמת תמיר! (לסיפור "התהילים" המרגש של משה שנוולד) - הערב הזה נחרט בלב כולנו - ולסיום: דווקא בימים אלו, שאויבינו (כמו תמיד) עומדים עלינו לכלותינו, ובתוכנו פשטה המחלוקת - ענקי הרוח הללו, שורדי השואה, מתווים לנו דרך של אמונה וביטחון. נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר - עם ישראל חי!!

  • לאחר 78 שנים "ילד הפלא מבוכנוואלד" חזר | הרב ישראל מאיר לאו בביקור מרגש ברמת תמיר

    כבר שנים רבות שצבי הלמן, ניצול השואה בן ה-95 חולם על הרגע המיוחד הזה, אך גם הוא עצמו התקשה להאמין שיזכה לכך.. אבל בערב אחד לפני מס' שבועות זה אכן קרה.. בעודו יושב בסלון ביתו מוקף בילדיו ונכדיו, הרב לאו בכבודו ובעצמו הופיע לפתע בפתח והם נפגשו לסגירת מעגל מרגשת - 78 שנים לאחר שחרורם מהתופת. "שלום צבי הלמן" קרא הרב לאו בחמימות וניגש ללחוץ את ידו. המילים נעתקו לרגע מפיו של צבי הנרגש, אך הוא התעשת מיד וענה בקול רועד "שלום הרב, אתה לא תאמין כמה חיכיתי לפגוש אותך".. וכך כשבני משפחתו של צבי, ילדיו ונכדיו עומדים סביב ומאזינים לשיחתם ברוב קשב, החל צבי לגולל את סיפורו האישי. צבי הלמן נולד בשנת 1928 באזור חבל טרנסילבניה אשר היה בימים ההם תחת השלטון ההונגרי. ביום אחד בשנת 1944 בהיותו נער כבן 16.5, נשלחו צבי ומשפחתו יחד עם יהודי האזור למחנה הריכוז וההשמדה 'אושוויץ'. מיד בהגיעם, ביצעו הגרמנים ימ"ש סלקציה ושלחו את אמו וארבעת אחיו הצעירים אל מותם, כאשר הוא, אביו ובן דודו נשלחו לעבודות כפייה. מסע רווי תלאות עבר צבי הצעיר מאז אותו יום נורא. זמן קצר לאחר שנשלחו למחנה העבודה 'גרוס-רוזן' הוא איבד גם את אביו האהוב ורק בשרשרת ניסים פלאית ניצל הוא עצמו מן התופת האכזרית שחווה לאחר מכן במחנות ההשמדה וברכבות המוות הידועות לשמצה. בסיום המלחמה נותר צבי לבדו, שריד יחיד מכל משפחתו הי"ד. "השתוממנו לראות ילד יהודי בחיים" צבי נוהג לספר על חוויה מיוחדת אשר נצרבה היטב בליבו מהתקופה בה שהה בבוכנוואלד: "כשהייתי בבוכנוואלד פגשתי ילד קטן שהסתובב שם ושמו היה לולק".. "השתוממנו לראות ילד יהודי בחיים!" הוא מתאר.. לימים ילד זה התפרסם ונודע לכולם כ"הרב ישראל מאיר לאו", הרב הראשי לישראל לשעבר. השנים הרבות שחלפו מאז לא הצליחו להקהות בליבו את עוצמת החוויה. צבי חלם על היום בו יזכה לפגוש שוב את "ילד הפלא" מבוכנוואלד.. אותו ילד יהודי שהאיר בליבו ניצוץ של תקווה, דווקא בתהומות החושך והייאוש של בוכנוואלד.. "אני זוכר אותך הרב", סיפר צבי לרב לאו בעיניים נוצצות "אני זוכר שהסתובבת בבוכנוואלד בגיל 7, כולם הסתכלו לשמיים ושאלו מאיפה הוא נפל?".. סוף דבר: צבי הלמן עלה ארצה בשנת 1947 והיה לאחד מבוני ומייסדי מושב "קוממיות" שבדרום הארץ. בשנת 1952 הוא נישא לזהבה ז"ל והם הקימו יחד בית נאמן ומשפחה לתפארת. צבי מתגורר כיום בירושלים, בדיור מוגן "רמת תמיר". הוא חותם את סיפורו במילים הבאות: "יש לי נכדים ונינים ואני מתגאה בכל אחד ואחד מהם, הם אלו שנותנים לי נחת גדולה.. אני מצטער מאוד שאין לי אף קרוב משפחה בחיים לאחר המלחמה, אך אני מודה לקדוש ברוך הוא על הניסים שעשה עמדי עד עתה ועל המשך הדורות שזכיתי לראות ולהתנחם בהם".

bottom of page